תַּקְצִיר הַהַקְדָּמָה לְסִדְרַת יְשַׁעְיָהוּ

46

סְקִירַת מִסְמָכִים – הַמִּסְמָכִים הוּא מָבוֹא לַסֵּפֶר ישעיהו, נָבִיא מִקְרָאִי שֶׁדִּבֵּר אֶל עַם יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה בַּמַּהֲלָךְ הַמֵּאוֹת הַשְּׁמִינִית וְהַשְּׁבִיעִית. הַמֶּחְקָר מְתָאֵר אֶת הַהֶקְשֵׁר הַהִיסְטוֹרִי, הַלְּשׁוֹנִי, והתיאולוגי שֶׁל הַמֶּסֶר שֶׁל ישעיהו.

הַשֵּׁם וּמִשְׂרָד ישעיהו: פֵּרוּש שָׂמוּ שֶל ישעיהו הוּא “אֱלוֹהִים הוּא יְשוּעָה” וְהוּא מְשַקֵף אֶת הַנוֹשֵׂא הַמֶרְכָּזִי שֶל הַבְטָחַת אֱלוֹהִים לַגְאוּלָה לְעַמוֹ. ישעיהו נִקְרָא להתנבא בִּשְנַת מוֹתוֹ שֶל הַמֶלֶךְ עוזיהו (740 לפנה”ס) וְדִיבֵּר עַל עלייתן וּנְפִילָתָן שֶל אַשוּר, בְּבַל וּפְרָס כְּמַעֲצָמוֹת עוֹלָמִיוֹת. הוּא דִיבֵּר גַם עַם הַגוֹלִים בבבל וְהַשָבִים בִּירוּשָלַיִם.

מִבְנֶה סָפַר ישעיהו: נִתֵּן לְחֵלֶק אֵת סָפַר ישעיהו לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים: פְּרָקִים א’- ג’ט, הַמְּתָאֲרִים אֶת הָאֵרוּעִים בִּימֵי חַיָּיו שֶׁל ישעיהו; פְּרָקִים 40- 55, הַמַּצִּיעִים תִּקְוָה לַגּוֹלִים בבבל; וּפְרָקִים 56- 66, הַקּוֹרְאִים לַצַּדֶּקֶת הַשָּׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם. הַמִּסְמָךְ מֵנִיחַ שישעיהו הָיָה הַמְּחַבֵּר הַיָּחִיד שֶׁל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ, לַמָּרוּת כַּמָּה ויכוחים מִלּוֹמְדִים.

מְקוֹרוֹתָיו וְשִׁיטוֹתָיו שֶׁל ישעיהו: הַמִּסְמָךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֶרְסְפֶּקְטִיבָה תּוֹרָנִית וּבַגִּישָׁה דקדוקית-הִיסְטוֹרִית לְלִמּוּד סֵפֶר ישעיהו. הוּא מִסְתַּמֵּךְ גַּם עַל שָׂפוֹת שמיות שׁוֹנוֹת, כְּגוֹן עִבְרִית, ארמית וִיוָנִית, וְכֵן סִפְרוּת רַבָּנִית, תִּרְגּוּם יוֹנָתָן וּפֵרוּשִׁים נוֹסָפִים. מַטְּרַת הַמִּסְמָךְ הִיא לְהָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַמְּקוֹרִית שֶׁל ישעיהו, אֶת הַגְשָׁמָתוֹ הָעַכְשָׁוִית וְהָעֲתִידִית וְאֶת יישומו הַמַּעֲשִׂי